הקדמה קצרה: אני מתאמן קנדו בערך 3 שנים, הפסקה של 4 שנים וחזרתי לא מזמן. סוף ההקדמה.
הרעיון הכללי בקנדו זה לפגוע ביריב לפני שהוא יפגע בך. (נשמע פשוט)
ב-2 אימונים האחרונים התמקדתי מאוד על משהו שמצד אחד הוא שונה אבל הוא בעצם אותו הדבר - לפגוע ביריב בזמן שהוא מנסה לפגוע בי. ללחוץ אותו אבל תוך כדי להיות מודע למה שאני עושה כדי שאני לא באמת אהיה חשוף.
הדבר הכי חשוב פה זה לשמור על קור רוח, לראות את היריב, ללמוד אותו, ולהבין מה הוא עומד לעשות - רגע לפני שהוא עושה את זה.
יש אנשים שיזיזו את הרגל האחורית כדי לקצר את הטווח, יש אנשים שיתקדמו חלקיק שנייה לפני התקיפה, יש אנשים שיקפאו במקום אחרי פעולה כלשהיא, וכו' וכו' וכו'.
הטריק פה זה ללמוד למצוא את הדברים האלה - בעזרת קור רוח.
יש אנשים בקנדו שהם מאוד אגרסיביים -הם תוקפים ותוקפים ותוקפים, זה טוב בהתחלה, בסופו של דבר אתה כנראה תפגע. ברמות הגבוהות היופי הוא דווקא למצוא ברוגע את הפתיחה הזו, את ה-"tell" הזה, ואז להכיש, כמו נחש.
אני אוהב להקביל את הדברים שאני לומד בקנדו גם לחיי היום-יום, וזה אחד הלקחים היותר מעניינים.
לא צריך להשתולל, להתפרץ, להתפרע, בשביל להשיג את מה שאנחנו רוצים. צריך לחשוב, להסתכל, להתבונן, ולהבין מה הדרך הכי פשוטה להגיע מנקודה A לנקודה B.
לפעמים הדרך הזאת היא כן הדרך הרועשת, וגם בקנדו זה לפעמים ככה, אבל תמיד צריך לקחת את השבריר שנייה הזה לפני, ולהתבונן.
 |
| אני, בהונגריה בסוף 2006, עם הדו האדום בצד שמאל |
הרעיון הכללי בקנדו זה לפגוע ביריב לפני שהוא יפגע בך. (נשמע פשוט)
ב-2 אימונים האחרונים התמקדתי מאוד על משהו שמצד אחד הוא שונה אבל הוא בעצם אותו הדבר - לפגוע ביריב בזמן שהוא מנסה לפגוע בי. ללחוץ אותו אבל תוך כדי להיות מודע למה שאני עושה כדי שאני לא באמת אהיה חשוף.
הדבר הכי חשוב פה זה לשמור על קור רוח, לראות את היריב, ללמוד אותו, ולהבין מה הוא עומד לעשות - רגע לפני שהוא עושה את זה.
יש אנשים שיזיזו את הרגל האחורית כדי לקצר את הטווח, יש אנשים שיתקדמו חלקיק שנייה לפני התקיפה, יש אנשים שיקפאו במקום אחרי פעולה כלשהיא, וכו' וכו' וכו'.
הטריק פה זה ללמוד למצוא את הדברים האלה - בעזרת קור רוח.
שומר על קור רוח ועוקץ כמו דבורה
יש אנשים בקנדו שהם מאוד אגרסיביים -הם תוקפים ותוקפים ותוקפים, זה טוב בהתחלה, בסופו של דבר אתה כנראה תפגע. ברמות הגבוהות היופי הוא דווקא למצוא ברוגע את הפתיחה הזו, את ה-"tell" הזה, ואז להכיש, כמו נחש.
אני אוהב להקביל את הדברים שאני לומד בקנדו גם לחיי היום-יום, וזה אחד הלקחים היותר מעניינים.
לא צריך להשתולל, להתפרץ, להתפרע, בשביל להשיג את מה שאנחנו רוצים. צריך לחשוב, להסתכל, להתבונן, ולהבין מה הדרך הכי פשוטה להגיע מנקודה A לנקודה B.
לפעמים הדרך הזאת היא כן הדרך הרועשת, וגם בקנדו זה לפעמים ככה, אבל תמיד צריך לקחת את השבריר שנייה הזה לפני, ולהתבונן.
פוסט מעניין. אשמח לראות פוסט קצת יותר מורחב על קנדו בכלליות :)
השבמחקהופה, עם איזה עולם דימויים עשיר חזרת הערב, אה? :)
השבמחקכיף לקרוא, אבל באמת צריך פוסט יותר מעמיק.
כבר זמן מה שאני מתעניינת בקנדו P:
אין בעיה חברים.
השבמחקשבוע הבא, בלי נדר.