יום חמישי, 22 בספטמבר 2011

בTwin Peaks הינשופים אינם מה שהם נראים.

שוטר הבוכה כל פעם שהוא רואה גופה, אנשים שנובחים בפתאומיות, פסיכיאטר שיותר פסיכי מהמטופלים שלו, אישה המסתובבת עם בול עץ ומדברת איתו, גמד וענק, אב באבל הפורץ בבכי ומבקש שירקדו איתו כל פעם שהוא שומע שיר מסוים, מסרים מהחלל החיצון, ואישה סתומת עין עם כח יוצא דופן. כל אלה הם רק חלק מכל הדברים המוזרים שקורים בעיירת חוטבי העצים טווין פיקס הנמצאת במדינת וושינגטון בארה"ב קרוב לגבול הקנדי. אי שם בתחילת העשור האחרון של המילניום הקודם סדרה זו הצליחה לאחוז בצופיה ולשלוח אותם לעולם אחר לגמרי. ספק דרמת פשע, ספק אופרת סבון, ספק סאטירה, ספק סדרה סוריאליסטית וספק סידרת אימה. אבל כל הספקות האלו יצרו משהו שיזכר לימים רבים.


בבוקר ה24 לפבואר טווין פיקס קמה למציאות אכזרית שבה לורה פאלמר, נערה צעירה ופופולרית, נרצחה בדם קר. לעיירה מגיע סוכן הFBI דייל קופר (המשוחק על ידי קייל מקלכלן הידוע בתפקידו הקודם כפול אטריידיס בגרסה הקולנועית הראשונה של דיון, מאוחר יותר שיחק בעקרות בית נואשות, ואולי כמה יזהו אותו בתור הקפטן מאיך פגשתי את אמא) לחקור את הפרשה. הוא מייד מפתח ידידות אמיצה עם השריף המקומי הארי ס. טרומן (מייקל אונטקין) וביחד הם יוצאים לגלות את האמת. אך לגלות את האמת היא לא משימה קלה בטווין פיקס, כי למרות שלמראית עין זו עיירה שקטה ונעימה, אך כל תושב ותושב מחזיק סוד. סוד שרק מעטים אחרים אם בכלל מכירים. מבלי להיות מודעים לסודות של האחרים, סודות אלה שזורים אחד בשני ויוצרים רשת אפלה ומסתורית סביב העיירה גורמת לכך שמציאת רוצח הנערה תהפוך למשימה לא פשוטה בכלל. למזלו של קופר, הוא דוגל בשיטות לא קונבנציונליות במיוחד ובאופן מפליא הן עוזרות לו צעד אחרי צעד לגלות את האמת מסביב לעיירה, ובדרך מתאהב בה.

הינשופים בטווין פיקס. הם לא מה שהם נראים, בעיקר אם הם עפים רחוק.

למרות זמן השידור המועט שלה (שני עונות עם 29 פרקים סך הכל), היא הצליחה להותר רושם רב אצל הצופים שלה. הרייטינג שהיא השיגה היה מהגבוהים שהטלווזיה ידעה עד אז, ורק לאחר אירוע מסוים בעונה השניה (ספוילר: גילו מי הרוצח סוף סוף, אבל המיסתורין סביב העיירה נשאר) הרייטינג ירד וגם רק לאחר מאמצים של המעריצים שידרו את הפרקים האחרונה לעונה השניה. אך כדרכה של הטלווזיה האמריקאית הסדרה סיימה עם קליפהנגרים שנותרו ללא מענה. לי החוויה של הצפיה בתוכנית זו הייתה מהנה במיוחד. רגעים הזויים בהחלט (דיוויד דוכובני מתיקים באפלה וקליפורניקיישן בתפקיד סוכן בסוכנות למלחמה בסמים שהוא גם טרנסוויסט) דיאלוגים טובים וסצנות סיפורי האהבה המגוחכות שבאו לצחוק על סגנון הסדרות של התקופה שמרו על פן קליל בסדרה, וסצנות אפלות יותר המראות את הצד המכוער של הגזע האנושי באו בניגוד מעניין לחלקים ה"קלים" יותר. אך לצערי הסדרה הסתיימה עם טעם מוגזם של עוד, והסרט Twin Peaks: Fire Walks With Me שהוא בעצם פרולוג ומספר על השבוע האחרון בחייה של לורה היה פלופ רציני בקופות ולא נתן מענה רציני לסוף הפתוח של הסדרה.
מומלץ לכל מי שאוהב מתח, ומוכן לחוויה סוריאליסטית שלא מהעולם הזה.

יום שלישי, 13 בספטמבר 2011

מאמיקו פאקינג נוטו

עם מבחר עצום של סדרות וזמן מאוד מצומצם כמו שלי, צריך שיהיה לך מנגנוני סינון רציניים בשביל לדעת אילו סדרות כדאי להתחיל לצפות. לכן אחד הדברים שאני משתמש בהם הוא לבדוק מי האנשים שמדבבים בסדרה. הראשונה ברשימה שאני בודק, עליה אני הולך לכתוב היום, היא האחת והיחידה נוטו מאמיקו. הבחורה שהקול העדין שלה שהפך לסימן ההיכר הכי חשוב שלה, מוערך על ידי רבים, שנוא על ידי המבקרים. אפילו פעם אחת קיבלה תפקיד שלדמות שהיא שיחקה היה קול שיכול להרוג אנשים (כנראה גרם לאנשים לקבל התקף לב מיותר מדי HHHNNNGGG)
...HHNNGGG! so...damn...cute
נולדה ב6.2.1980, בת לבעלי חנות ספרים (שנסגרה כבר). התפרסמה תחילה בתפקידים קטנים אך בולטים בשנים 00-03 במגוון סדרות בינהם Inuyasha, Boogiepop Phantom, Fullmetal Panic! וX (שם אולי לדמות שלה היה תפקיד חשוב, אבל יחסית מעט זמן מסך) אך פרצה ממש לראשונה בשנת 2004 עם תפקידים ראשיים בElfen Lied, שם דמותה המוגדרת כמרכזית די נדחפה לשולי המסך בגלל שאר הדמויות, וMonster (שם שמתי לב אליה לראשונה) בתפקיד נינה פורטנר(Nina Fortner), נערה עם עבר לא ידוע שמתחיל לרדוף אותה בשנתה ה20. אך הפריצה הגדולה שלה שדחף אותה למרכז התודעה הציבורית היה תפקידה כאנה קופולה (Ana Coppola) בIchigo Mashimaro.
אפשר לראות עם כל תפקידיה שנדבק לה סטיגמה של דמויות צעירות, עדינות ולרוב עם משקפיים (חוץ מAa! Megami-sama!שם לקחה את התפקיד המפתיע כביטץ' של הסדרה) אבל לאחרונה רואים שהיא מנסה לשבור את הנישה שלה ולהרחיב את מעגל הדמויות שלה. למשל בWitchblade שהיא דיבבה את אמאהה מאסאנה (Amaha Masane) והאולטר איגו הנוטף אקסטזי שלה, האחות עם ה"נסיון" בB Gata H Kei, והמלצרית הבוטה ואג'ימה טומואה (Wajima Tomoe) מHana-Saku Iroha. על התפקיד שלה בקויין בלייד אין צורך לדבר כי אין אחת שלא השתתפה בסדרה הזו מבלי לשבור את התמימות סביב קולה. סך הכל אני שמח שהיא לא נשארת בנישה הקבועה שלה (כמו איזה מישהי ש תמיד עושה תפקיד לולי טסונדרה עם DFC שאני מעדיף לא לדבר עליה). על אחת שממש הדהימה אותי עם מגוון קולותיה וסגנונותיה אדבר עוד בעתיד.
עוד כמה פרטי טריוויה טריוויאלים:
  • בשנת 2005 אובחנה עם בעיה בלב ואושפזה למשך 6 שבועות. היא כתבה ופרסמה שיר בנושא.
  • הקול שלה ידוע בתור אחד הקשים לחקות אותו.
  • חברה לילדות שאיתו היא בקשר טוב עד היום הוא Yasutaka Nakata, מפיק וDJ ידוע ומפורסם ביפן. הם חולקים גם את אותו תאריך יום הולדת ושנת לידה.
  • היא חברה בהרכב המוסיקלי MORE PEACH SUMMER SNOW אותו הקימה עם חברותיה לסדרה .Keroro Gunsou השם נובע ממשחק מילים עם הדמויות שהם מגלמות בסדרה.
"אולי תנסה למות פעם אחת?" אם את מבקשת ממני עם קול כזה אז בשמחה.

בסופו של יום, מאמיקו נוטו עושה את תפקידה בצורה מעולה ואין ביכולתי לעלות כעת תפקיד שלה שלא אהבתי. לפעמים בחירת הסדרות שהיא משתתפת בהם מעלה תהיה ומזכירה קצת את בחירת התפקידים של ניקולס קייג' (סמאש היטס למשל..), אך זה לא מונע ממני לעקוב אחריה בכל זאת. מדובבת שביססה לעצמה סגנון שהיא טובה בו, ועדיין מנסה לפרוץ לסגנונות חדשים. קול יחודי ונעים לשמיעה, ויכולות משחק טובות. אני בנתיים אמשיך לעקוב אחריה ואחפש אותה בכל הסדרות החדשות, וממליץ גם לכם.

יום שני, 12 בספטמבר 2011

אז והיום

אז בטבעת בלוגי האנימה הישראלית יש סוף סוף נושא שגורם לי לרצות לכתוב.
קהילת האנימה הישראלית - אז והיום.
בניגוד לחברי היקרים שבחרו להתייחס לתחביב עצמו (כנסים, פיצ'פקס, נגישות) - אני רוצה לדבר על משהו שלדעתי הוא קצת יותר משמעותי - המדיה שהקהילה צורכת.

מישהו זוכר אותי בכלל?
רקע מזורז - אני צופה אדוק של אנימה עוד מלפני שהייתה קהילה ישראלית, בשנת 2000 פחות או יותר ראיתי את הסדרה הראשונה שהבנתי שהיא אנימה ומשם החלטתי להמשיך לחקור את המדיום. נמשיך.

בקהילה הראשונה שהתפתחה בארץ, רוב ההמלצות והסדרות אשר היו בשיח הקהילתי, היו סדרות שנגמרו מזמן. לשם הדגמה - הסדרה של Trigun הסתיימה ב-1998, ה-OVA האחרון של Rurouni Kenshin יצא ב-2001, והסרט של Cowboy Bebop הוקרן גם הוא ב-2001. אלה היו שלושת הסדרות הגדולות בשלהי 2002 כבר.

השיח על סדרות "עכשיות" ומעקב אחרי כל פרק שיוצא התחיל באופן יותר אינטנסיבי בתחילת שנת 2003, כאשר ה-BitTorrent התחיל לקחת נתח משמעותי מקהילת ההורדות חינם ו-KaZzA התחיל לאבד מהקהל יעד שלו.
אבל גם אז, השיח על סדרות ישנות לא פסק. אך לאט לאט, הוא איבד מהתנופה, כיום הגענו למצב שכל סדרה שיוצאת ביפן מקבלת תירגום יום למחרת וכבר נמצאת ב-Tokyo Toshokan, או מקום אחר. מי היה חולם על מצב כזה ב-2001?
הקצב המסחרר היום של הסדרות שיוצאות מותירות אותנו במרדף אחריהן, ובן אדם עם עבודה או התחייבויות כלשהן, לא יכול לדמיין אפילו לעקוב אחרי כל הסדרות שיוצאות (מצב שלפני 10 שנים היה הרבה יותר פשוט, לטעמי).

מי היה מדמיין טבלאות כאלה פעם?
אז מה יש לנו היום? היום אני לא מכיר אנשים רבים שבאמת צופים בסדרות ישנות. וחבל. אמנם יש כל מיני נפילות פה ושם, אבל כמו Musashi no Ken שהמלצתי עליה בהודעה הקודמת, יש אוצרות רבים מאוד!

האם הסדרות החדשות טובות יותר מהישנות? אני יכול לומר בוודאות שלא. הדבר היחיד שהשתפר זה ההפקה, ולפעמים דווקא נחמד לראות סדרה שצוירה ביד ולא הכל רונדר במחשב.
האם הסדרות החדשות יותר נגישות מהישנות? גם לא. עובדה שאני מוצא על בסיס קבוע סדרות שיצאו לפני 30 שנה. וגם רוב הפעמים התרגום שלהם ברמה טובה מאוד.

אז למה אנשים לא רואים סדרות ישנות באותה תדירות כמו שרואים סדרות חדשות? קשה לומר.
אני הצבתי לעצמי מטרה תמיד להיות במעקב אחרי סדרה שלא מהעונה. לא חובה שתהיה מ-1980. יש מספיק יהלומים גם משנת 2000 וסביבתה אשר היום לא קיים עליה שיח ולא בטוח שראיתי.

איך יהיה שיח על סדרות ישנות? הן נגמרו הרי! ובכן, תמיד אפשר למצוא על מה לשוחח. עובדה שעד היום אנשים מדברים על שר הטבעות, והם פורסמו לפני כ-60 שנה.

בברכת "ישן בפני חדש תוציא",
המשך שבוע טוב לכולם.

יום שלישי, 6 בספטמבר 2011

(Musashi no Ken (1985-1986


אז לאחרונה סיימתי את האנימה עתיקת היומין Musashi no Ken, והיות והסדרה הסתיימה לפני שרובנו נולדנו, החלטתי לספר ולהמליץ עליה!

הסדרה עוקבת אחרי ילד בשם מוסאשי, אשר נולד בשעה 6 ב-4.3, ומכאן בא השם שלו (מוסאשי, בכתיבה שלו במקרה הזה, מתורגם ל-6-4-3). מוסאשי נולד לאבא אלוף קנדו, ולאמא אלופת קנדו.
ולכן הוא גם מתעניין בקנדו מאוד, כמה נחמד! הסדרה עוקבת אחרי התפתחותו של מוסאשי מהרגע שבו הוא נולד עד לגיל 18 ורואים את ההתפתחות שלו כלוחם קנדו וכבן אדם בכלל.

העלילה לא כזו מורכבת, ומלבד מקרה אחד שלדעתי הוא הספוילר הגדול ביותר בסדרה ולכן אחסוך מכם אותו, לא צריך לחשוב יותר מדי. מה שכן - הדמויות בסדרה הזאת פשוט נהדרות! מלבד מוסאשי יש עוד כ-8 אנשים שלומדים קנדו אשר מוסאשי פוגש במהלך הסדרה שרק על כל אחד מהם בנפרד היה אפשר לעשות עוד סדרות ספינאוף.
הפיתוח דמויות ממש מעמיק ומעניין, ובהחלט נקשרתי אל הדמויות מאוד.

למרות שרוצה לזוז, הרגל היא באיבוד שליטה?
בגלל שהסדרה ישנה מאוד, דיי קשה להשיג אותה במערב בכללי, והקבוצה היחידה שתירגמה אותה לא עשתה עבודה טובה בכלל, ורוב הפרקים צריך להסתמך על להבין את המשפטים מההקשר ומהמילים ביפנית שכן מצליחים לקלוט.
אבל ההנאה רצופה למרות הכל.

הקרבות קנדו לא הכי מציאותיים על מנת לשמור על מעט עניין, אבל מספיק קרובים כדי שזה יהיה מאוד מעניין לאוהבי קנדו.
אבל גם אם קנדו זה פחות התחום עניין שלכם - ההתפתחות של הדמויות וסיפור חייהן מרתק!

סדרה מומלצת מאוד, ולמרות התרגום הצולע, ההרגשה היא שהיא לא הזדקנה רע.