‏הצגת רשומות עם תוויות כללי. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות כללי. הצג את כל הרשומות

יום שישי, 27 בינואר 2012

הפרד ומשול

אז כדי לא להפוך את הבלוג הזה לבלוג הקנדו שלי, פתחתי בלוג נפרד בכתובת
http://bokkendo.blogspot.com
אשר שם אני אכתוב את הגיגיי בנושאי קנדו, איאיידו, ושאר אימונים.

ככה אני אוכל להשאיר את הבלוג הזה לנושאי גיקיות יותר.
בתקווה שגם יהיו לי רעיונות לכתוב עליהם.

מי ייתן והכוח יהיה חזק עמכם.

יום שבת, 30 ביולי 2011

Step Up

אני לא הולך לדבר על הסרט. אם זה מה שחשבתם.
לאחר מחשבה עמוקה על מנת לקחת את הבלוג צעד אחד קדימה ולקחת את הקפיצת מדרגה הבאה (מפה בא ה-Step Up), ביצעתי מספר שינוים, בתקווה שזה לא ייפסק רק כאן.

לא על זה נדבר
רשימת השינויים להלן:

1. סטנדרטיזציה חדשה בנושא התוויות. בתקווה שיהיה יותר קל להתמצא בבלוג בעתיד כשיהיה מספר תלת ספרתי של הודעות.
2. עריכת הודעות ישנות על מנת להעלות את רמת הדקדוק ומחיקת מספר הודעות שהרגשתי שאין להן באמת מקום בבלוג.
3. השינוי האחרון והמשמעותי ביותר - הצטרפות כותב חדש! הלוא הוא בוקי, ידידי משכבר הימים. בתקווה עכשיו גם תדירות ההודעות תעלה, וגם הגיוון בנושאים.

אז, בתקווה שרמת ההנאה והעניין בבלוג תעלה, ובוקי- שיהיה בהצלחה!
שבוע טוב.

הבחור החדש בשכונה

שלום, שמי עידן, ידוע בחלק מן הרבים גם כבוקי.
בנוסף לכתיבה, אני גם מצייר ומנגן, ובאף אחד מהם אני לא מתמיד.
נקווה שהפעם זה יתפתח לטובה!
4649!!
כן, איך ידעת?

יום שלישי, 5 ביולי 2011

21

יש עוד 21 יום עד לתאריך הסיום להגשת מועמדות לוועד אמא"י, בינתיים הגישו מועמדות שלושה אנשים. מתוכם אחד הסיר את מועמדותו. לכן נשארנו עם 2 מועמדים (מועמדים מצוינים, אגב!).

למה אף אחד לא מתמודד על התפקיד? אני, אישית, לא יכול להתמודד מסיבות בירוקרטיות נטו, ולכן אנסה את מזלי בפעם הבאה לאחר שאסדר את הבירוקרטיה (אעזור באיזה כנס, או משהו כזה). אבל באמת, האם לאף אחד כבר לא אכפת מלבסס קהילה בארץ? או שפשוט כל אחד חושב "מישהו אחר כבר יעשה זאת".

חבל לי, באמת.

וסיום בנימה קצת יותר אופטימית, שיר נהדר:


יום שלישי, 28 ביוני 2011

How Social Networking Killed the Internet

טוב, לא באמת. אבל הייתי צריך כותרת מרשימה.

בשנתיים-שלוש האחרונות, הרשתות החברתיות השתלטו על הרשת. מעטים האנשים אשר אין להם משתמש ברשת חברתית כזו או אחרת, בין אם לשימוש אישי, פרסומי, וכו'.

ברשת החברתית, הרבה יותר נפוץ להתחבר בזהות האישית שלך, ולא בעזרת כינוי מומצא, כפי שהיה נהוג בעידן הרחוק מאוד הזה של לפני הרשת החברתית. דבר זה הפך את האינטרנט לאישי מאוד, אנשים כבר לא שופכים את לבם על גבי הרשת, ולא חושפים את הרגשות הכמוסים שלהם, כפי שהיה נהוג ברחבי הבלוגיספרה. אנשים כבר לא מדברים על דברים שונים ומשונים, כדי לא להיראות מוזרים בעיניי מלכת הכיתה. והכי חשוב - אנשים כבר לא מתחברים עם זרים ברחבי העולם.

שימוש בכינויים ובסלנג מוזר בשרתי ה-IRC

האינטרנט הפך להיות נחלת הכלל, לטובה ולרעה. אם בעבר יכולת לעשות כל מה שאתה רוצה, היום, כשכל דבר, פחות או יותר, מתממשק ל-Facebook שלך, וכל החברים שלך יראו את זה, אתה יותר נזהר.

אז למה אני אומר בעצם שזה הרג את הרשת? אני יכול לספר, אישית, שאת חבריי הטובים ביותר כיום לא הייתי מכיר בכלל אם האינטרנט לא היה אנונימי בעברו. אנשים מכל רחבי הארץ, החל מיישובים בדרום, דרך מרכז הארץ, ירושלים וכלה בכל מיני יישובים נידחים בצפון.
היום מצבים שכאלה הם פחות נפוצים, מכיוון שאדם שמתחבר לרשת, יתחבר עם חבריו מהכיתה, מחוג הכדורגל, וכדומה.

המחוזות האנונימיים הולכים ונעלמים. אבל איך זה משפיע על האינטרנט? ובכן, אנשים פחות ייחשפו לתחומים חדשים שלא מוכרים להם מהיום-יום, אנשים פחות יכירו חברים חדשים דרך האינטרנט (אם מישהו מאשר אותך ב-Facebook, כנראה שאתם כבר מכירים), ובסופו של דבר, המסגרת שאתה נמצא בה בחיי היום-יום, תישאר אותה מסגרת גם באינטרנט.

אני חושב שאפשר כיום לראות את המצב הזה בקהילת האנימה בישראל. אין יותר אתרים ופורומים גדולים כפי שהיו בשנים עברו. אנשים נחשפים לתחום בזכות חברים שלהם, ותו לא. לכן זה גורם לדעיכה בגדילת הקהילה. בשילוב עם החשיפה לתחום שקרתה לפני כ-4-5 שנים בערוצי הילדים, אנשים כבר לא "מוצאים במקרה" איזה אתר על "סדרות יפנית של אנשים עם עיניים גדולות" ומתחילים להגיב שם. הרשת החברתית הורגת את הקהילה שלנו. וזה קורה גם במקומות אחרים.

האם זה כ"כ טוב להיות במקום האמיתי?


מה אפשר לעשות? אין לי רעיון פרקטי כ"כ. הדבר היחיד שאני יודע, זה שאם לא נמצא דרך לשלב קצת אנונימיות חזרה אל תוך האינטרנט, לא רק שיפסיקו להגיע אנשים חדשים אל תוך הקהילה, גם האנשים הקיימים יתחלקו לפלגים של חברים והקהילה תתמוסס.

העיקר שיש מנגה בספרייה בבאר שבע.
סתם, סתם, זו הייתה בדיחה, אמא"י.

יום שני, 11 באפריל 2011

(Serenity (2005





 בהמשך לסדרה הנפלאה Firefly (אשר עליה דיברתי לא מכבר) שבוטלה ולאחר מאמצים רבים מצד מעריצי הסדרה, יצא הסרט Serenity אשר נועד לסגור את קצוות העלילה שנשארו פתוחים.

בסרט מתמקדים בעיקר ב-River Tam אשר הייתה התעלומה הגדולה ביותר בעונה הראשונה, ואף מקבלים הסבר לכל עניין ה-Reavers. אך למרות שג'וס ווידון פתר בצורה מעניינת, משכנעת ויפה את רוב רובן של התעלומות שנשארו מהעונה הראשונה, החוסר בקסם של הסדרה הורגש.

העלילה בסרט מתקדמת מהר מאוד (בכל זאת, מכסים פה על 6 עונות בסרט אחד) ורוב הדמויות לא מקבלות כמעט זמן מסך. דבר זה מאוד הפריע לי מכיוון שבסדרה, הדרך בה כל הדמויות על הספינה קיבלו זמן מסך וגרמו לי להתחבר אליהם היה אחד הדברים שיותר קסמו לי.

בנוסף, תחושת ה"מערבון בחלל" כמעט ונעלם באקט השני של הסרט, אך לשמחתי חזר באקט השלישי של הסרט.

בשורה התחתונה - אני לא יודע עד כמה צופה חדש ייהנה מהסרט (הדמויות ייראו לו קרטוניות וחדגוניות) אבל למעריץ של הסדרה, הסרט מהווה Closure נחמד, אף על פי שלא מגיע לרמה הגבוהה של הסדרה.

הצפייה בסרט גרמה לי לתהות - האם אי פעם סרט שיצא כהמשך (או כ-Spin-Off) לסדרה הצליח לעמוד בקריטריונים שהסדרה הציבה?
רעיונות ייתקבלו בשמחה.