בTwin Peaks הינשופים אינם מה שהם נראים.

שוטר הבוכה כל פעם שהוא רואה גופה, אנשים שנובחים בפתאומיות, פסיכיאטר שיותר פסיכי מהמטופלים שלו, אישה המסתובבת עם בול עץ ומדברת איתו, גמד וענק, אב באבל הפורץ בבכי ומבקש שירקדו איתו כל פעם שהוא שומע שיר מסוים, מסרים מהחלל החיצון, ואישה סתומת עין עם כח יוצא דופן. כל אלה הם רק חלק מכל הדברים המוזרים שקורים בעיירת חוטבי העצים טווין פיקס הנמצאת במדינת וושינגטון בארה"ב קרוב לגבול הקנדי. אי שם בתחילת העשור האחרון של המילניום הקודם סדרה זו הצליחה לאחוז בצופיה ולשלוח אותם לעולם אחר לגמרי. ספק דרמת פשע, ספק אופרת סבון, ספק סאטירה, ספק סדרה סוריאליסטית וספק סידרת אימה. אבל כל הספקות האלו יצרו משהו שיזכר לימים רבים.

בבוקר ה24 לפבואר טווין פיקס קמה למציאות אכזרית שבה לורה פאלמר, נערה צעירה ופופולרית, נרצחה בדם קר. לעיירה מגיע סוכן הFBI דייל קופר (המשוחק על ידי קייל מקלכלן הידוע בתפקידו הקודם כפול אטריידיס בגרסה הקולנועית הראשונה של דיון, מאוחר יותר שיחק בעקרות בית נואשות, ואולי כמה יזהו אותו בתור הקפטן מאיך פגשתי את אמא) לחקור את הפרשה. הוא מייד מפתח ידידות אמיצה עם השריף המקומי הארי ס. טרומן (מייקל אונטקין) וביחד הם יוצאים לגלות את האמת. אך לגלות את האמת היא לא משימה קלה בטווין פיקס, כי למרות שלמראית עין זו עיירה שקטה ונעימה, אך כל תושב ותושב מחזיק סוד. סוד שרק מעטים אחרים אם בכלל מכירים. מבלי להיות מודעים לסודות של האחרים, סודות אלה שזורים אחד בשני ויוצרים רשת אפלה ומסתורית סביב העיירה גורמת לכך שמציאת רוצח הנערה תהפוך למשימה לא פשוטה בכלל. למזלו של קופר, הוא דוגל בשיטות לא קונבנציונליות במיוחד ובאופן מפליא הן עוזרות לו צעד אחרי צעד לגלות את האמת מסביב לעיירה, ובדרך מתאהב בה.

הינשופים בטווין פיקס. הם לא מה שהם נראים, בעיקר אם הם עפים רחוק.

למרות זמן השידור המועט שלה (שני עונות עם 29 פרקים סך הכל), היא הצליחה להותר רושם רב אצל הצופים שלה. הרייטינג שהיא השיגה היה מהגבוהים שהטלווזיה ידעה עד אז, ורק לאחר אירוע מסוים בעונה השניה (ספוילר: גילו מי הרוצח סוף סוף, אבל המיסתורין סביב העיירה נשאר) הרייטינג ירד וגם רק לאחר מאמצים של המעריצים שידרו את הפרקים האחרונה לעונה השניה. אך כדרכה של הטלווזיה האמריקאית הסדרה סיימה עם קליפהנגרים שנותרו ללא מענה. לי החוויה של הצפיה בתוכנית זו הייתה מהנה במיוחד. רגעים הזויים בהחלט (דיוויד דוכובני מתיקים באפלה וקליפורניקיישן בתפקיד סוכן בסוכנות למלחמה בסמים שהוא גם טרנסוויסט) דיאלוגים טובים וסצנות סיפורי האהבה המגוחכות שבאו לצחוק על סגנון הסדרות של התקופה שמרו על פן קליל בסדרה, וסצנות אפלות יותר המראות את הצד המכוער של הגזע האנושי באו בניגוד מעניין לחלקים ה"קלים" יותר. אך לצערי הסדרה הסתיימה עם טעם מוגזם של עוד, והסרט Twin Peaks: Fire Walks With Me שהוא בעצם פרולוג ומספר על השבוע האחרון בחייה של לורה היה פלופ רציני בקופות ולא נתן מענה רציני לסוף הפתוח של הסדרה.
מומלץ לכל מי שאוהב מתח, ומוכן לחוויה סוריאליסטית שלא מהעולם הזה.

(Musashi no Ken (1985-1986

אז לאחרונה סיימתי את האנימה עתיקת היומין Musashi no Ken, והיות והסדרה הסתיימה לפני שרובנו נולדנו, החלטתי לספר ולהמליץ עליה!

הסדרה עוקבת אחרי ילד בשם מוסאשי, אשר נולד בשעה 6 ב-4.3, ומכאן בא השם שלו (מוסאשי, בכתיבה שלו במקרה הזה, מתורגם ל-6-4-3). מוסאשי נולד לאבא אלוף קנדו, ולאמא אלופת קנדו.

ולכן הוא גם מתעניין בקנדו מאוד, כמה נחמד! הסדרה עוקבת אחרי התפתחותו של מוסאשי מהרגע שבו הוא נולד עד לגיל 18 ורואים את ההתפתחות שלו כלוחם קנדו וכבן אדם בכלל.

העלילה לא כזו מורכבת, ומלבד מקרה אחד שלדעתי הוא הספוילר הגדול ביותר בסדרה ולכן אחסוך מכם אותו, לא צריך לחשוב יותר מדי. מה שכן - הדמויות בסדרה הזאת פשוט נהדרות! מלבד מוסאשי יש עוד כ-8 אנשים שלומדים קנדו אשר מוסאשי פוגש במהלך הסדרה שרק על כל אחד מהם בנפרד היה אפשר לעשות עוד סדרות ספינאוף.

הפיתוח דמויות ממש מעמיק ומעניין, ובהחלט נקשרתי אל הדמויות מאוד.

למרות שרוצה לזוז, הרגל היא באיבוד שליטה?

בגלל שהסדרה ישנה מאוד, דיי קשה להשיג אותה במערב בכללי, והקבוצה היחידה שתירגמה אותה לא עשתה עבודה טובה בכלל, ורוב הפרקים צריך להסתמך על להבין את המשפטים מההקשר ומהמילים ביפנית שכן מצליחים לקלוט.

אבל ההנאה רצופה למרות הכל.

הקרבות קנדו לא הכי מציאותיים על מנת לשמור על מעט עניין, אבל מספיק קרובים כדי שזה יהיה מאוד מעניין לאוהבי קנדו.

אבל גם אם קנדו זה פחות התחום עניין שלכם - ההתפתחות של הדמויות וסיפור חייהן מרתק!

סדרה מומלצת מאוד, ולמרות התרגום הצולע, ההרגשה היא שהיא לא הזדקנה רע.

(Serenity (2005

 בהמשך לסדרה הנפלאה Firefly (אשר עליה דיברתי לא מכבר) שבוטלה ולאחר מאמצים רבים מצד מעריצי הסדרה, יצא הסרט Serenity אשר נועד לסגור את קצוות העלילה שנשארו פתוחים.

בסרט מתמקדים בעיקר ב-River Tam אשר הייתה התעלומה הגדולה ביותר בעונה הראשונה, ואף מקבלים הסבר לכל עניין ה-Reavers. אך למרות שג'וס ווידון פתר בצורה מעניינת, משכנעת ויפה את רוב רובן של התעלומות שנשארו מהעונה הראשונה, החוסר בקסם של הסדרה הורגש.

העלילה בסרט מתקדמת מהר מאוד (בכל זאת, מכסים פה על 6 עונות בסרט אחד) ורוב הדמויות לא מקבלות כמעט זמן מסך. דבר זה מאוד הפריע לי מכיוון שבסדרה, הדרך בה כל הדמויות על הספינה קיבלו זמן מסך וגרמו לי להתחבר אליהם היה אחד הדברים שיותר קסמו לי.

בנוסף, תחושת ה"מערבון בחלל" כמעט ונעלם באקט השני של הסרט, אך לשמחתי חזר באקט השלישי של הסרט.

בשורה התחתונה - אני לא יודע עד כמה צופה חדש ייהנה מהסרט (הדמויות ייראו לו קרטוניות וחדגוניות) אבל למעריץ של הסדרה, הסרט מהווה Closure נחמד, אף על פי שלא מגיע לרמה הגבוהה של הסדרה.

הצפייה בסרט גרמה לי לתהות - האם אי פעם סרט שיצא כהמשך (או כ-Spin-Off) לסדרה הצליח לעמוד בקריטריונים שהסדרה הציבה?
רעיונות ייתקבלו בשמחה.

(Firefly (2002

כמה מתאים שהרשומה הראשונה בבלוג תהיה על סדרה מלפני כמעט עשור.

"גחלילית" (התרגום העברי ל-Firefly) הנה סדרת מערבון-חלל אשר בוימה ע"י ג'וס ווידון (באפי, אנג'ל, ובית הבובות  החדש יותר) ושודרה בשנת 2002 בערוץ Fox.

הסדרה מתרחשת בשנת 2517, ארבע שנים לאחר סיומה של מלחמה גדולה בה גוף גדול אשר נקרא Alliance הפך להיות הגוף אשר מושל ביקום. במהלך הסדרה אנו עוקבים אחרי קפטן מלקולם ריינולדס (נת'ן פיליון) וצוותו על חללית המשא Serenity מדגם Firefly (ועכשיו הבנו למה קוראים לסדרה כך). על מנת להימנע מספוילרים אני לא ארחיב יותר על עלילת הסדרה.

במהלך הסדרה אנו לומדים להכיר את חברי הצוות יותר לעומק ואני, אישית, הרגשתי חיבור מסוים לכל אחד מחברי הצוות בספינה בשלב כזה או אחר של הסדרה. זה, לדעתי, הדבר המקסים ביותר אשר הצליחו להעביר בסדרה. בדרך כלל בסדרות בעלות צוות גדול של שחקנים ראשיים הצופה מצליח להתחבר לפרוטגוניסט הראשי, או לאחד האנשים האחרים. אך מה שהצליחו ליצור כאן זה חיבור אמיתי לכל אחד ואחד מחברי הצוות בפרק זמן קצר יחסית (14 פרקים בלבד). המוטיבציה של כל דמות והמטרות כל כך אנושיות ואמיתיות, אפילו בעולם הבדיוני הזה של שנת 2517.

היקום הזה הוא מאוד ססגוני ומאוד מזכיר מצד אחד מערבונים ישנים דוגמת "הטוב, הרע והמכוער" ומצד שני  מתרחש בחלל ומזכיר סרטי מד"ב דוגמת "מלחמת הכוכבים". אם הייתי צריך לחשוב על יקום בדיוני אחר אשר דומה לו, הייתי אומר בלי להסס שהוא מזכיר לי את "קאובוי ביבופ".

הסדרה יודעת להעביר קטעים חזקים ואמוציונאליים מאוד, קטעי אקשן "כיפיים" ואף סצינות הומוריסטיות ובדיחות וכל זה בפרק אחד ואולי אף בסצינות עוקבות ועושה את זה בצורה מוצלחת מאוד!

אם עדיין לא השתכנעתם לרוץ ולראות את הסדרה, אתם כנראה ממש לא הקהל יעד שלה, אבל באמת שהסדרה מומלצת מאוד, גם לאנשים שלא אוהבים מד"ב.

עכשיו, הסיבה שבגינה החלטתי לכתוב על הסדרה. כמו שניתן להבין, לסדרה עונה אחת בלבד וזה בגלל שהיא בוטלה בגלל אחוזי רייטינג נמוך. אמנם לאחר מאמצים רבים של מעריצי הסדרה ג'וס ווידון הוציא סרט בשם Serenity (אשר אני מקווה לראות בזמן הקרוב) על מנת לסגור את קווי העלילה שנשארו פתוחים בסוף העונה הראשונה. אך זאת סדרה שתוכננה ל-7 עונות והיקום שווידון יצר כל כך מסיבי ורחב ומאוד חבל לי שאני לא אוכל להכיר אותו יותר.

זו לא הסדרה הראשונה אשר נחשבת מאוד מוצלחת בדיעבד, ומאוד חבל על כך. מדוע אנשים לא יודעים תמיד לזהות גאונות? אולי צופי Fox לא היו קהל היעד של הסדרה, אבל אני בטוח שערוץ אחר יכל לקנות את זכויות השידור מ-Fox ולהנות מאחוזי רייטינג הולכים וגדלים ומסדרה בעלת שם רציני. באמת שקשה לשפוט כמעט 10 שנים אחרי ואני לא באמת יודע מה היה המצב אז. אבל כולי תקווה שאולי בעתיד ווידון יחליט שהוא לא מיצה את היקום הזה לתומו והוא רוצה להרחיב אותו ועוד וללמד אותנו עוד על קפטן מלקולם ריינולדס (בהנחה שהוא לא מת בסרט), ובתקווה אולי אפילו מר פיליון יסכים לבוא ולגלם אותו שוב.