יום חמישי, 4 באוגוסט 2011

הקדמה - Super Sentai


Super Sentai היא השם הגנרי עבור כל סדרות ה"קבוצה של לוחמי צדק לבושים בחליפות לטקס עם קסדות בצבעים שונים", מזכיר לכם משהו?
כן, Power Rangers היא העיבוד האמריקאי לסדרות ה-Super Sentai (הערה: מעכשיו אני פשוט אכתוב סנטאי) היפניות.

Mighty Morphin Power Rangers
השם הז'אנר שתחתיו נכנסת סדרת הסנטאי הוא ז'אנר ה-Tokusatsu (בעברית: צילום מיוחד - השם ניתן לסדרות עקב האפקטים המיוחדים שמשתמשים בהם). יחד עם סדרת הסנטאי קיימות סדרות רבות אחרות כמו Kamen Rider, Ultra Series, ועוד.
סדרת הסנטאי התחילה בשנת 1975 ועד היום יוצאת כל שנה סדרה חדשה מלבד 1978, אשר עקב הרייטינג הנמוך שקיבלה הסדרה מהעונה הקודמת, החליטו לתת לטעם המר לעבור.

יש מספר סטירואוטיפים בולטים בסדרות הסנטאי, אשר חדרו עמוק לתודעה של הקהל היפני.

1. המנהיג האדום. המנהיג של הקבוצה תמיד, אבל תמיד, ילבש את החליפה האדומה. זה יחסית נכון. אולי בעונות הממש ישנות האדום לא המנהיג, אבל לא הצלחתי למצוא עובדה חותכת. למה זה, אתם שואלים? האמת, לא מצאתי תשובה חד משמעית. הכי קרוב שהצלחתי להבין זה בגלל המשמעות של הצבע האדום בתרבות היפנית. אדום מסמל גבורה. ולכן הגיוני שהמנהיג של הצוות יהיה הגיבור מבינהם.

2. הרובוטים הגדולים שמתחברים לרובוטים עוד יותר גדולים. למען האמת, זה לא תמיד היה כך, רק בעונה השלישית של הסנטאי, Battle Fever J, נכנסו הרובוטים הגדולים לתמונה, מה היה הזרז לכך? תופתעו לשמוע, אבל היפנים הפיקו סדרה של ספיידרמן שנה קודם, בה לספיידרמן היה רובוט ענק. הקהל היפני אהב את זה, היוצרים ראו את הפוטנציאל, והשאר היסטוריה. הרובוטים התחילו להתחבר אחד עם השני רק עונה אחת לאחר מכן, ב-Denshi Sentai Denziman. אשר גם הייתה הסדרה הראשונה שהופקה לגמרי לבד ע"י Toei.

היה לו רובוט קודם

3. חליפות הלטקס שציינתי בתחילת הכתבה גם לא היו תמיד היו מוטיב בסדרת הסופר סנטאי, הן נכנסו רק בעונה השביעית של הסנטאי, Kagaku Sentai Dainaman.

4. שינוי הצורה של הסנטאי תמיד היה מרהיב, בתחילה הוא היה ללא כל מכשיר, בהמשך זה היה שרשרת, ובעונה ה-13 Denji Sentai Megaranger המכשירי סלולאר הפכו לסטנדרט.

ומה קורה היום?

היום אנחנו נמצאים בעיצומה של עונה מספר 35 של הסנטאי, Kaizoku Sentai Gokaiger, אשר המוטיב שלה היא פיראטים. בגלל שזה עונת "35th anniversary" - הביאו לסנטאי הפעם יכולת מאוד מגניבה - היכולת להשתנות לכל הסנטאים הקודמים ולהשתמש ביכולות שלהם, ובעצם זה מטרתם בסדרה - לגלות את היכולות של כל הסנטאי הקודמים בעזרת גילוי תכונות חשובות כמו אחריות, עזרה לזולת, וכו'.

העונות האחרונות של הסנטאי הופכות יותר ויותר לבוגרות, בין אם זה האופי של הסנטאי, ובין אם זה ההתנהגות של הרעים. אז נכון, עדיין בסוף כמעט כל פרק הרעים יגדילו את היצור התורן לגדול, הוא יחכה עד שהרובוט של הסנטאי יבנה את עצמו, ואז הם ישמידו אותו בעזרת תירוץ קיטשי כזה או אחר. אבל אם מתעלמים מהדקויות (בכל זאת, סדרה שמכוונת לבני נוער ומטה) אפשר למצוא סיפורים מגניבים ממש שלא נופלים מהרבה מאוד סדרות אנימה מוצלחות.

 אחרי עשרת אלפים שנים אני חופשיה , וזה הזמן לכבוש את כדור הארץ!
כמה מילים אחרונות על ה-Power Rangers (להלן: ריינג'רס), חבריהם האמריקאים של הסנטאי. בשנת 1992, חיים סבן לקח את קטעי האקשן של ה-Zyurangers (העונה הקודמת באותה שנה של הסנטאי) ודובב עליהם באנגלית, בנוסף הוא צילם מספר קטעים עם שחקנים אמריקאים ויצר את ה-Power Rangers! הטרנד הזה המשיך עד 2001, שם דיסני קנו את הזכויות של הריינג'רס. באותה עונה אחרונה של  סבן, הוא הפיק פרק מיוחד אשר נקרא All Red, בו הופיעו כל הריינג'רים האדומים עד אותה עונה. ב-2010 סבן קנה את הריינג'רס חזרה מדיסני, והיום הוא חזר להפיק את העונות הקודמות של הסנטאי בתור ה-Power Rangers!

אז בין אם אתם אוהבים סדרות אקשן, רובוטים ענקיים, או סתם חולי נוסטלגיה - Super Sentai זה בשבילכם! תיהנו.

יום שבת, 30 ביולי 2011

Step Up

אני לא הולך לדבר על הסרט. אם זה מה שחשבתם.
לאחר מחשבה עמוקה על מנת לקחת את הבלוג צעד אחד קדימה ולקחת את הקפיצת מדרגה הבאה (מפה בא ה-Step Up), ביצעתי מספר שינוים, בתקווה שזה לא ייפסק רק כאן.

לא על זה נדבר
רשימת השינויים להלן:

1. סטנדרטיזציה חדשה בנושא התוויות. בתקווה שיהיה יותר קל להתמצא בבלוג בעתיד כשיהיה מספר תלת ספרתי של הודעות.
2. עריכת הודעות ישנות על מנת להעלות את רמת הדקדוק ומחיקת מספר הודעות שהרגשתי שאין להן באמת מקום בבלוג.
3. השינוי האחרון והמשמעותי ביותר - הצטרפות כותב חדש! הלוא הוא בוקי, ידידי משכבר הימים. בתקווה עכשיו גם תדירות ההודעות תעלה, וגם הגיוון בנושאים.

אז, בתקווה שרמת ההנאה והעניין בבלוג תעלה, ובוקי- שיהיה בהצלחה!
שבוע טוב.

הבחור החדש בשכונה

שלום, שמי עידן, ידוע בחלק מן הרבים גם כבוקי.
בנוסף לכתיבה, אני גם מצייר ומנגן, ובאף אחד מהם אני לא מתמיד.
נקווה שהפעם זה יתפתח לטובה!
4649!!
כן, איך ידעת?

יום שני, 25 ביולי 2011

קצת קנדו לשטוף את העיניים.

לא ארחיב במילים, קנדו מאימון חובק דוג'ואים שהתרחש אתמול. להנאתכם:

זה כל מה שנשאר מהמפסידים
הקישור ל-YouTube עושה בעיות, אז פשוט לחצו כאן: קייקו

תיהנו!

יום חמישי, 21 ביולי 2011

עודד שיעתיקו ממך

אני כותב את הפוסט הזה כתגובה ל"כסאח" שהלך בין קבוצת Hotaru-Team ובין אמא"י (המרכאות זה כי לא באמת היה כסאח, אלא פשוט הכרזות משתי הכיוונים שבתור עומד מהצד התפרשו כחוסר הסכמה מוחלט מתחת לפני השטח)

סיכום בקצרה ממש של הסיפור: אמא"י עושים כל שנה מאז שהוקמו 2 כנסים גדולים בשנה: כנס קיץ וכנס פורים. הוטארו תיכננו לעשות כנס בקיץ השנה, אבל בגלל שהיה שיח בקהילה שיהיה בעייתי להגיע לשני כנסים בטווח זמן קצר, הוטארו החליטו לעשות Shotgun על פורים הקרוב ולהגיד שהם עושים בו כנס והנורמה זה "מי שמכריז על כנס קודם, יקיים אותו", כתגובה אמא"י אמרו "הארוקון יתקיים השנה כמתוכנן". יאללה בלאגן.


בעברי הרחוק בתור מתכנת צעיר מאוד, קהילת אבטחת המידע שהסתובבתי בה (שהייתה בערך מעל 9000 רמות מעל הראש שלי ולא הבנתי 99.9% ממה שהלך שם) הטביעה בי מעין מנטרה כזו שאם משהו הוא קוד פתוח, הוא טוב יותר.
מה הקשר בין המנטרה הזו לבין קהילת האנימה הישראלית? אין קשר. אבל אם תחשבו על זה קצת - מה בעצם ההבדל בין קוד פתוח לקוד סגור? קוד פתוח כל אחד, בין אם הוא התחיל לתכנת כשמחשב היה חדר ובין אם הוא פתח מחשב בפעם הראשונה בחיים שלו היום, יכול להסתכל, לנסות להבין, ואפילו לשנות, להוסיף, ולשפר. קוד סגור הוא פונקציה שקבוצה מוגדרת של אנשים (לדוגמא, עובדי חברת Apple) יכולים לראות, לשנות, להוסיף, ולשפר, לפי הוראת המנהל שלהם (שמקבל את ההוראות שלו מהמנהל שלו, שמקבל מהמנהל שלו, שבסופו של דבר, מקבל מהמנכ"ל או מאוחזי המניות את הקו הכללי שאליו התוכנה צריכה ללכת).
מה זה אומר בעצם? כאשר קוד הוא סגור, בסופו של דבר יש איש אחד או מספר מצומצם של אנשים שקובעים את הקו אליו התוכנה הולכת. בקוד פתוח, הקוד יכול ללכת למספר מקומות, ואפילו במקביל (לדוגמא, יש כמה עשרות הוצאות שונות של לינוקס, מכיוון שכל אחד הלך לכיוון אחר, אחד יותר מתאים לשרתי אחסון, אחד יותר מתאים לתכנות, אחר יותר User Friendly למשתמשים חדשים, וכו'...) - בסופו של דבר, אם בגירסא אחת יש משהו שמעניין את מה שהולך בגירסא האחרת - הם פשוט לוקחים את זה. וזה לגיטימי!


טאקס, מעודד שיעתיקו ממנו


אז למה לעזאזל אני מחרטט אתכם על Apple ולינוקס כשאני בעצם רוצה לדבר על קהילת האנימה? כי אני חושב שקהילת האנימה בישראל צריכה להפסיק לנסות להיות כמו Apple או כמו Microsoft וצריכה להתחיל להתנהג כמו מפתחי הוצאות לינוקס.

אנחנו לא חברה גדולה שצריכה להתנהג כבועה סגורה אשר מנחיתה החלטות על הצרכנים מלמעלה.
אנחנו חבורה (דיי גדולה, אבל חבורה) של ילדים (כן, ילדים, גם בני ה-30, 40, 50 וצפונה מביננו - ילדים!) שרוצים למצוא חבר לדבר איתו על הסדרות המצוירות שלנו ועל הקומיקס המעניין שקראנו.

תיכף תבינו מה הקשר שלה

במקום לחשוב ש...(סליחה על הביטוי)...השמש זורחת להם מהתחת חברי אמא"י וקבוצת הוטארו צריכים להיזכר למה הם עושים את מה שהם עושים, והזקנים שבינהם צריכים להיזכר מה היה כאן בארץ לפני 10 שנים, שלקנות פוסטר ב-50 שקל בדוכן של גיא שהיה נפתח פעם בכמה שבועות ביום שישי בקניון ערים בכפר סבא ואולי לפגוש עוד מישהו שראה את הפרק האחרון של Chobits היה השיא של כל חבר בקהילה מעבר לדיבור באינטרנט.

אמא"י צריכים לעודד שיעתיקו מהם. הוטארו רוצים לעשות כנס? תנו להם! תעניקו להם את כל התמיכה שבעולם! למדו אותם מטעויות העבר! העניקו להם גישה לכוח האדם שבידיכם כדי שיהיה להם מספיק מתנדבים! עזרו להם כלכלית! ועוד ועוד ועוד, כדי שילדים עלומי שם בתחפושת של Gintoki יוכלו ליהנות מהכנס כמה שיותר.

עזבו את היריבות, כשאתם לא נמצאים במודל שהוא כלכלי (א-לא גוגל נגד אפל) לא ייצא לכם מזה שום דבר טוב. עודדו שיעתיקו מכם. עזרו למתחרה להיות טוב יותר, והעניקו לצרכן את החוויה הטובה ביותר שהוא יכול לקבל.

בהצלחה.

נ.ב.
מקווה שהפוסט הבא שלי לא יהיה קשור לקהילה, פשוט זה הדברים היחידים שגורמים לי להיות מספיק Passionate בשביל לכתוב משהו.

יום שלישי, 5 ביולי 2011

21

יש עוד 21 יום עד לתאריך הסיום להגשת מועמדות לוועד אמא"י, בינתיים הגישו מועמדות שלושה אנשים. מתוכם אחד הסיר את מועמדותו. לכן נשארנו עם 2 מועמדים (מועמדים מצוינים, אגב!).

למה אף אחד לא מתמודד על התפקיד? אני, אישית, לא יכול להתמודד מסיבות בירוקרטיות נטו, ולכן אנסה את מזלי בפעם הבאה לאחר שאסדר את הבירוקרטיה (אעזור באיזה כנס, או משהו כזה). אבל באמת, האם לאף אחד כבר לא אכפת מלבסס קהילה בארץ? או שפשוט כל אחד חושב "מישהו אחר כבר יעשה זאת".

חבל לי, באמת.

וסיום בנימה קצת יותר אופטימית, שיר נהדר:


יום שלישי, 28 ביוני 2011

How Social Networking Killed the Internet

טוב, לא באמת. אבל הייתי צריך כותרת מרשימה.

בשנתיים-שלוש האחרונות, הרשתות החברתיות השתלטו על הרשת. מעטים האנשים אשר אין להם משתמש ברשת חברתית כזו או אחרת, בין אם לשימוש אישי, פרסומי, וכו'.

ברשת החברתית, הרבה יותר נפוץ להתחבר בזהות האישית שלך, ולא בעזרת כינוי מומצא, כפי שהיה נהוג בעידן הרחוק מאוד הזה של לפני הרשת החברתית. דבר זה הפך את האינטרנט לאישי מאוד, אנשים כבר לא שופכים את לבם על גבי הרשת, ולא חושפים את הרגשות הכמוסים שלהם, כפי שהיה נהוג ברחבי הבלוגיספרה. אנשים כבר לא מדברים על דברים שונים ומשונים, כדי לא להיראות מוזרים בעיניי מלכת הכיתה. והכי חשוב - אנשים כבר לא מתחברים עם זרים ברחבי העולם.

שימוש בכינויים ובסלנג מוזר בשרתי ה-IRC

האינטרנט הפך להיות נחלת הכלל, לטובה ולרעה. אם בעבר יכולת לעשות כל מה שאתה רוצה, היום, כשכל דבר, פחות או יותר, מתממשק ל-Facebook שלך, וכל החברים שלך יראו את זה, אתה יותר נזהר.

אז למה אני אומר בעצם שזה הרג את הרשת? אני יכול לספר, אישית, שאת חבריי הטובים ביותר כיום לא הייתי מכיר בכלל אם האינטרנט לא היה אנונימי בעברו. אנשים מכל רחבי הארץ, החל מיישובים בדרום, דרך מרכז הארץ, ירושלים וכלה בכל מיני יישובים נידחים בצפון.
היום מצבים שכאלה הם פחות נפוצים, מכיוון שאדם שמתחבר לרשת, יתחבר עם חבריו מהכיתה, מחוג הכדורגל, וכדומה.

המחוזות האנונימיים הולכים ונעלמים. אבל איך זה משפיע על האינטרנט? ובכן, אנשים פחות ייחשפו לתחומים חדשים שלא מוכרים להם מהיום-יום, אנשים פחות יכירו חברים חדשים דרך האינטרנט (אם מישהו מאשר אותך ב-Facebook, כנראה שאתם כבר מכירים), ובסופו של דבר, המסגרת שאתה נמצא בה בחיי היום-יום, תישאר אותה מסגרת גם באינטרנט.

אני חושב שאפשר כיום לראות את המצב הזה בקהילת האנימה בישראל. אין יותר אתרים ופורומים גדולים כפי שהיו בשנים עברו. אנשים נחשפים לתחום בזכות חברים שלהם, ותו לא. לכן זה גורם לדעיכה בגדילת הקהילה. בשילוב עם החשיפה לתחום שקרתה לפני כ-4-5 שנים בערוצי הילדים, אנשים כבר לא "מוצאים במקרה" איזה אתר על "סדרות יפנית של אנשים עם עיניים גדולות" ומתחילים להגיב שם. הרשת החברתית הורגת את הקהילה שלנו. וזה קורה גם במקומות אחרים.

האם זה כ"כ טוב להיות במקום האמיתי?


מה אפשר לעשות? אין לי רעיון פרקטי כ"כ. הדבר היחיד שאני יודע, זה שאם לא נמצא דרך לשלב קצת אנונימיות חזרה אל תוך האינטרנט, לא רק שיפסיקו להגיע אנשים חדשים אל תוך הקהילה, גם האנשים הקיימים יתחלקו לפלגים של חברים והקהילה תתמוסס.

העיקר שיש מנגה בספרייה בבאר שבע.
סתם, סתם, זו הייתה בדיחה, אמא"י.