יום שישי, 20 במאי 2011

שלוש עצות בניהול (או: איך אני חושב שאמא"י צריכה להתנהל)

משהו קצר לפני שמגיעים לנושא: אני מתנצל שנטשתי - אני כנראה לא אוכל לעמוד ברצון שלי לעדכן באופן יותר סדיר. אני מקווה שמי שקורא פה ימשיך לקרוא גם אם העדכונים יהיו בתדירות יותר נמוכה.

ונגיע לנושא: מספר דברים בזמן האחרון גרמו לי לחשוב לעומק על ארגון המנגה והאנימה הישראלי ועל צורת ההתנהלות שלו. יש להדגיש בראש ובראשונה שאני נמצא בתחום ובקהילה הרבה לפני שבכלל היה דיבור על גוף כזה, צפיתי בהקמתו, ואני עוקב אחריו ביום-יום - אך אף פעם לא באמת ניסיתי לתת יד ולעזור, למה? כרגע אני לא רואה סיבה משמעותית מלבד "לא התחשק לי" - אבל אולי בסיום הכתבה, אני אצליח להבין יחד איתכם, למה אמא"י לא הצליחו לרתום אותי ועוד טובים אחרים לעזרתם.

פיסת היסטוריה - או שמא? עברו בסה"כ 4 שנים
אני זוכר את הדיבור על הקמת ארגון מנגה ואנימה בישראל בערך מ-2004 (יכול להיות שאני טועה בשנה, אבל פחות או יותר 3 שנים לפני ההקמה האמיתי כבר דיברו על הנושא), במשך הפרק-זמן-לא מוגדר הזה ישבו מקימי הארגון והעלו על הכתב את המטרות הבאות:

1. לכנס את הקהילה המתפתחת של חובבי המנגה והאנימה תחת מנגנון שישרת אינטרסים רחבים של הקהילה ויגבש את החברים בה.
2. להטמיע את האנימה בצורה ברורה ורצינית יותר בארץ.
3. לשמש כגוף ההסברתי וככלי נגיש לכל ארגון, גוף או קהל.
4. להגדיל את מקומן של המנגה והאנימה בכנסי מדע בדיוני ופנטסיה בארץ.
5. לארגן כנסים שיוקדשו בעיקר למנגה ולאנימה, בשיתוף עם ארגון קיים.
6. ארגון כנסים הנוגעים בתרבות יפן ככלל, עם דגש על הטמעתה במנגה ובאנימה.

היום, 4 (מספר טוב) שנים לאחר מכן, ניתן לבחון את הצלחת הארגון לפי הסטנדרטים שהוא קבע בהקמתו. דבר קטן לפני: ברור לי שהשתנו מספר ניואנסים במטרות הארגון עם השנים, אבל בחיי שחיפשתי באתר אמא"י במשך זמן מעבר לסביר שבו אמורים לחפש באתר את המטרות ולא מצאתי, אז או שהם החליטו שזה לא יוצג באתר לציבור הרחב, או שהם החביאו את זה ממש טוב.

נעבור נקודה-נקודה (האם הן נקבעו עפ"י סדר חשיבות? נצא מנקודת הנחה שלא, כדי להקל על אמא"י בשיפוט):
1. מנקודת המבט שלי, לא ראיתי שינוי במבנה הקהילה ב-4 שנים האחרונות. פורומים נפתחו, פורומים נסגרו, קהילות מצאו מקומות חדשים להסתובב בהם, ובסופו של יום - לא רק שלא נראה שהמטרה הושגה, אלא לא נראה שנעשה משהו על מנת להגיע אליה. 0/4 במד העשייה
2.  עד הוועד הנוכחי, לא נראה שנעשה משהו על מנת להגשים מטרה זו, כיום הוועד הנוכחי עובד על הטמעת ספרי מנגה בספריות, על מנת להגדיל את קהל היעד של מנגות. ארחיב על זה עוד בהמשך. 1/4 במד עשייה
3. מנקודת המבט שלי, לא ראיתי שום דבר שנעשה, אך יכול להיות שהדבר נשגב ממני, אני נמנע מלהגיב לזה.
4. תמיד היה מעט אנימה ומנגה בכנסים, מהתוכניות האחרונות שבדקתי לעומת תוכניות ישנות, הגדילה לא משמעותית, אך קיימת. 2/4 במד עשייה
5. עיקר העשייה של הארגון עד היום. 4/4 במד העשייה
6. לא זכור לי שהיו, אבל אני אפרגן על הכנסי theme שלהם ועל אירועים כמו פריחת הסאקורה שאמנם לא אמא"י ארגנו, אבל לקחו חלק בפרסום הנושא 1/4 במד העשייה

ציון משוקלל: 1.6 מתוך 4

לא עמדו
 אז אמא"י לא ממש עמדו במטרותיהם. ההצעה הראשונה שלי לאמא"י? (וועד אמא"י - לפתוח מחברות, להוציא עטים) לנסח רשימת יעדים ריאליסטית אשר ניתן להגשים אותה בפרק זמן סביר. לאחר מכן לחלק את היעדים הגדולים למשימות קטנות, לתעדף אותם (בצורה של תאריכי יעד ונתינת "אבא ואמא" לכל משימה. כמובן שבנושא האבנים הגדולות לטעמי צריכה להיות שקיפות מלאה לקהילה, למשימות הקטנות אולי אפשר להגביר לחברי האגודה. אבל זה כבר פחות רלוונטי.
שימו לב שכאשר ניסיתי למדוד את העמידה במטרות של אמא"י - היה לי קשה, מכיוון שאלה לא דברים מדידים. האם חברי הוועד מודדים את עצמם? אני בספק. בתור אחד שעשה לא מעט אפיוני פרוייקטים, בניית תוכניות עבודה וכו', מדידה עצמית זו הדרך לא הטובה ביותר, אלא היחידה, לנהל גוף אשר אמור לקדם נושאים לא פשוטים.


אוקיי, אחרי שנגעתי בנושא תוכנית העבודה, אני רוצה לומר מילה או שתיים (או יותר סביר - שתי פסקאות) על נושא ה-Public Relations (להלן: PR) של האגודה. כיום, ה-PR של האגודה לוקה מאוד. קיים בעל תפקיד אשר נקרא "דובר אמא"י" - לדעתי כיום מכהן בתפקיד זה אדם בעל כריזמה ויכולת התנסחות לא רעים בכלל, אך הבעיה היא, מכיוון שחברי הוועד הם אנשים מהקהילה, הם גם משוחחים ואומרים דברים, לפעמים לא בכוונה, אשר נוגעים לתפקוד האגודה - ובכך מקלקלים את כל מהות תפקידו של הדובר.
כאשר חברי וועד אומרים שמשהו מתעכב מכיוון ש"יש לנו חיים פרטיים גם" - זה פשוט מגוחך. כאשר ראש הוועד הנוכחי יוצא באמירה כלשהיא, כאשר האגודה לא באמת עומדת מאחורי האמירה הזאת - זה פשוט מבזה.
חברי הוועד צריכים לדעת לשמור על מה שהם אומרים, מכיוון שהם מייצגים את האגודה.

אז איך פותרים כזה דבר? קשה לי לומר, העיצה שלי היא לא מסובכת - אבל ריאלית. הגדרת נוהל ברור עבור חברי הוועד אשר יהיה מוצג לכל חברי האגודה (בין אם מעוניינים להיבחר לוועד או לא) אשר אומר שיש לשמור את כל ענייני האגודה פרטיים מלבד מה שנכתב בפרוטוקולים, ומה שיוצא בהכרזות רשמיות. אולי תאמרו שאין דרך לאכוף את זה, אבל אני לא מסכים. עד כמה שאמא"י הוא גוף התנדבותי ואנשים לא מרוויחים מזה כסף, בסופו של דבר, כל אחד אפשר להחליף, ואם מישהו הלך להיות חבר בוועד, כנראה שהוא מעוניין במשרה הזו - ו"פיטורין" הם כנראה איום הולם. מי יפטר את ראש הוועד אתם שואלים? אף אחד, אבל כאשר הוא אומר משהו, על האגודה לעמוד מאחוריו, גם אם הוא מדבר שטויות. קשה? אולי. אבל אם רוצים שמשהו יצליח, אי אפשר שהכל יהיה ורוד.

 
סוני מדגימים איך מתקנים PR שלילי בצורה הכי טובה שאפשר

דבר שלישי ואחרון שאני רוצה לגעת בו זה נושא הטווח הרחוק של אמא"י - אני לא מאשים אותם, אולי עד היום זה היה נושא שפחות רצו לגעת בו, מכיוון שבכלל לא ידעו אם יהיה טווח רחוק. אבל כיום אמא"י הוא גוף מבוסס וכל עוד בעליו לא יחליטו לפרקו, הוא ימשיך להתקיים.
כיום אמא"י חושבים לטווח הקרוב:
- הוועד מתחלף אחת לשנה, ככה שעד שאדם נכנס לתפקידו ומתאקלם, הוא כבר נמצא בסטאטוס של סיום תפקיד.
- לא קיימות תוכניות רב"ש (רב-שנתי) תקציביות.
-  בכל פרויקט ובכל פרוטוקול מדברים רק על הצעד הקרוב והמדרגה הבאה, ולא על ההמשך.

כיום אמא"י עובדים על פרויקט הספרייה, בו אנשים תרמו כרכי מנגה (כ-220 במספר) אשר יימצאו בספריה מסוימת (לפרטים מדויקים, חפשו באתר אמא"י) - כאשר ניסיתי לברר מה ייקרה בעתיד הלא-כל-כך רחוק של עוד כמה שנים, כאשר לא יישארו לאנשים עוד כרכים לתרום, ומה יהיה על עתיד מדור המנגה בספרייה, אמא"י לא כל כך ידעו לתת תשובה חד משמעית. 220 כרכי מנגה הם בערך בשווי של 7000 ש"ח - וזה כסף שיירד לטמיון אם הפרויקט יינטש בתחלופה הקרובה של הוועד, או בעוד שנתיים וחצי כשכבר לא יהיה כח להתעסק בזה.
אמרתי למספר אנשים - שאמא"י צריכה לעגן בתקציב השנתי שלה סכום כסף מסוים על מנת לעדכן את מלאי הכרכים בספרייה. הרי אם בן אדם קורא 2 כרכים בשבוע (זה מעט מאוד), תוך שנתיים הוא יסיים לקרוא את כל הכרכים בספרייה, וזה לא יהיה רלוונטי עבורו יותר. כרגע נושא העתיד הרחוק של מדור המנגה נמצא בסימן שאלה עד כמה שאני הצלחתי להבין, והדבר היחיד שמקדם את זה בצורה אגריסבית שזה מתקדם בה כעת היא שזה "חלום רטוב" של ראש הוועד מזה שנים רבות. מה יקרה כאשר הוא יתחלף?

בסופו של יום, ראייה לטווח הרחוק היא משהו קריטי עבור כל ארגון שהוא, שכן בהיעדר תפיסה שכזו, אי אפשר לנהל עבודה בצורה טובה, והפרודקטיביות של האנשים יורדת בכמעט 100% (ובגוף קטן והתנדבותי כמו אמא"י, פרודקטיביות היא נושא קריטי).

עצתי? כתיבת תוכנית רב"ש ל-4 שנים הקרובות אשר תיגע בכל הנושאים הגדולים ושינוי תקופת כיהון הוועד לשנתיים (לפחות בשלב הראשון). בצורה הזו לאנשים יהיה יותר זמן בתפקיד לאחר התאקלמות, ומעקב אחרי התוכנית הרב שנתית תייעל את העבודה (בשילוב עם התוכנית עבודה שדיברתי עליה מקודם, בכלל הפרודקטיביות תעלה בעשרות מונים).

אז למה עד כה לא נרתמתי לעזרת אמא"י? כנראה שגוף בעל PR שלילי, אשר אינו יודע מה הוא רוצה להשיג ואיך להשיג זאת, הוא לא מקום אטרקטיבי במיוחד, אבל אולי זה רק אני.

לסיום, חשוב לי לומר לאמא"י - אני אשמח לעזור ולייעץ בכל הנושאים שהעלתי פה, וגם בנושאים אחרים.
אני מקווה שמשהו יחלחל, ואולי נראה בעתיד הקרוב אמא"י פרודקטיבי יותר, אשר יודע מה הוא רוצה, ויודע איך להשיג זאת.

בהצלחה לכולנו.

13 תגובות:

  1. בתור בן אדם שקצת יותר מקורב לצלחת, אני שומע על הדברים שקורים קצת יותר טוב, ואני יכול להגיד כמה דברים:
    א. לגבי הספריה, כרגע הפרויקט בהתרחבות רצינית, בנתיים הוא מקיף 2 ספריות+ספריה אחת שלא ממש מתעניינת. ובתהליכים להוספת עוד ספריה בקרוב. כמו כן, גם כן קיים תקציב לפרויקט למנגות.

    ב. אורך כהונה, לדעתי זה לא חכם להאריך את הכהונה בעוד שנה, כבר כיום יש אנשים שלא רוצים או לא מגיע להם לעשות אפילו את השנה שלהם, לחייב לעשות שנתיים יהיה מאוד לא חכם. עדיף כהונה של שנה, ואם הבן אדם נשאר עדיין עם המוטיבציה ועשה עבודה טובה, יבחרו בו לכהונה נוספת. אין סיבה לחייב מראש שנתיים, וגם ככה אנשים יתפטרו אחרי שנה ואז יהיו מינויים מגעילים, במקום שזה יהיה הכל מוסדר מראש.
    ג. פוסט טוב, הייתי רוצה לראות אנשים מאמאי שיקראו אותו בצורה רצינית, אבל רובם פשוט לא יקבלו ביקורת כמו שצריך.

    השבמחק
  2. א. האם הוספת ספריות תתרום לפרויקט? אני פשוט מנסה להבין מה מטרת הפרויקט. בהנחה שרוצים להרחיב את קהל קוראי המנגה בעזרת הספריות + לתת לקוראים קיימים את האופציה לשאול מנגה מהספריה - העובדה שיהיו 10 ספריות עם 200 מנגות (כלומר 20 בכל ספריה) זה פחות טוב בצורה משמעותית מאשר שיהיו 2 ספריות (כלומר 100 בכל ספריה). בסופו של דבר, כמו שנראה לי בתור בן אדם שמסתכל יחסית מבחוץ - לא נראה כאילו עובדים על פי קו מנחה כל שהוא. בנוגע לתקציב, מה משמעות התקציב? כי ממה שאני הבנתי כששאלתי שאלות זה שהקציב מיועד להשלים כרכים חסרים בלבד (כלומר, נתרמו נארוטו 1,2,3 ו-5 אז קונים את 4)

    ב. מצד שני, אדם אשר מראש יודע שיש לו שנתיים בתפקיד (בהנחה שהמינוי מתאים, כמובן) יהיה יותר מחויב לתפקיד, ויוכל גם לחשוב רחוק יותר. אם לא שנתיים, אולי שנה וחצי. אני חושב שזה נושא שכן צריך לשקול.

    ג. תודה. אני בהחלט מקווה שוועד אמא"י יקרא ויידע לקבל את זה בצורה שזה אומר להיות מוצג - ביקורת בונה, ולא נסיון לחרחר ריב.

    השבמחק
  3. רק לשם התיקון: לפרויקט "הספרייה" נתרמו 234 כרכים, מתחילת אפריל, וצפויות להתקבל תרומות על סך 50 כרכים נוספים עד סוף יוני.
    תקציב הוא תקציב - סכום כסף הניתן לטובת מימוש פרויקט; אופן השימוש בכסף אינו משנה את הגדרתו (תקציב שנתי, כפי שאפשר לראות בפרוטוקול הישיבה בה הוחלט עליו).

    המשך יום מרתק.

    השבמחק
  4. *מתחיל פברואר

    השבמחק
  5. אני נגד הארכת הכהונה ליותר משנה.
    ועדים קודמים הוכיחו שיש אנשים שאסור לתת להם לכהן בועד אמא"י.
    כמו כן, תקופה של שנה בועד אינה בהכרח מניעה מחבר ועד לעבוד על משהו למשך יותר משנה.
    למשל, אני מאמין שהאחראי על פרוייקט הספריות יוכל להמשיך בתפקידו כאחראי גם אם הוא יפסיק להיות חבר ועד.

    השבמחק
  6. ממה שאני יודע, הכמות של ה200+ מנגות מתחלק בנתיים בין הספריות של תל אביב וכרמיאל, בנוסף יש עוד סכום לא ידוע של מנגות בספריית הטכניון.
    התקציב שיש לאמאי לפרויקט משמש כרגע בעיקר בשביל להשלים חוסרי מנגות, אבל אני מניח שאם לא יהיה צורך כזה, פשוט ישתמשו בו לקנות מנגות אחרות שיתכן שיתאימו. ממה שראיתי הרבה מהתקציב הזה הולך לקניית מנגות יד שניה מחנויות או מבצעים מיוחדים, כך שגם בתקציב הזה משתמשים בצורה מאוד חסכונית, בשביל למקסם את המנגות שיקנו.

    יש לי הרבה ביקורת על אופן הניהול של אמאי, אבל פרויקט הספריה לדעתי זה כנראה הביצוע הכי טוב שהיה לאמאי כבר כמה שנים טובות.

    השבמחק
  7. אני מסכים עם רוב מה שאמרת. באמת כבר לא ברור מה אמא"י מנסים לעשות כארגון וגם לא איך הם מנסים לעשות את זה. זה באמת משהו שכדאי לשים עליו דגש ולנסות להגדיר. אחרי שמגדירים יעדים כבר אפשר לנסות לחשוב איך אפשר להגיע אליהם. אבל בלי יעדים זה סתם כמו לשחק פרה עיוורת.

    כל הנושא של PR מאוד לוקה בחסר. קרה לי מצב כמה פעמים כשפרסמו הודעה על משהו בפורומים שונים ורציתי לשאול שאלה אף אחד לא ענה לי. אפילו בפורום של אמא"י לפעמים לא עונים על שאלות.
    למשל הנושא של התמונות מהכנס שהיה לפני חודשיים ועדיין לא פורסמו. גם כשאמא"י נשאלו על הנושא בפורומים לא הייתה תשובה, וכמעט ולא הייתה התייחסות בשום פוסט או פרוטוקול חוץ משהיה רשום "יש להעלאות את התמונות בדחיפות" באחד הפרוטוקולים.
    שלא לדבר על טענת ה"יש לנו גם חיים פרטיים" שהזכרת שיוצאת לעיתים ממש בזיונית.


    בנוסף השקיפות מאוד לוקה בחסר וזה מסרס את העבודה. אם חברי הקהילה ידעו שיש תוכנית לעשות משהו ושצריך א' ב' ג' ד' אולי מישהו יוכל להגיד "היי, אני יכול לעזור" או "רגע, יש לי רעיון איך אפשר לשדרג את זה או לעשות את זה יותר בקלות" וכו'. אבל מאחר שאין למי שלא באמא"י מושג לדעת מה מתבשל שם, לא תוצע עזרה ופרויקטים יתקעו. מעבר לזה שיכול להיות מצב שבפרויקטים לא ענייניים או רלוונטים לקהילה תושקע הרבה עבודה והרבה משאבים אבל בסוף לא ישמשו אולי בודדים, במקום להשתמש באנשים והמשאבים האלה לעבודה על פרויקטים יותר רלוונטים לקהילה. הבעיה שבלי שקיפות אני לא חושב שבאמת אפשר לדעת מה מתאים לקהילה.

    אני מקווה שמישהו רלוונטי באמת יקרא את הפוסט שלך ויקח את זה לצומת ליבו.

    השבמחק
  8. אנונימי 15:42 -

    א. צודק, תקציב זה תקציב. קיבלתי את התיקון. הכיוון שאליו רציתי להגיע עם זה הוא - מי אישר את התקציב הזה? האם ניהול הכספים של אמא"י הוא נכון? והכי חשוב - האם הוא ממוקד מטרה?

    ב. כמות המנגות לא באמת משנה, בסופו של דבר, יגיע היום שבו ברז התרומות יפסיק, ואז אמא"י תצטרך לתת גב מלא לפרויקט כדי שהוא ימשיך

    אנונימי 01:16 -
    יכול להיות שאתה צודק שהוא ימשיך, יכול להיות שלא. החשיבה של מרבית האנשים היא "מה אני יכול להספיק עד שאני אסיים את התפקיד" - וזה מה שאני רוצה לבוא ולנסות לפתור. ברגע שמהראש התפקיד הוא יחסית ארוך יותר (תפקיד של שנה וחצי זה לא ארוך כ"כ, לדעתי) - אנשים אוטומטית יחשבו לטווח רחוק יותר. אפשר למצוא פיתרון ל"אנשים לא מתאימים לתפקיד" - אזרחי מדינות ערב מדגימים לך את זה ממש כרגע, ואם אתה בעד פתרון פחות אלים, אפשר לקבוע חוק שימנע את זה. זה באמת לא צריכה להיות המניעה.

    עומר -
    אני מנסה להסתכל כאן ברמה היותר רחבה, ופחות להיכנס לפרויקטים ספציפיים, יכול להיות שבמקרה הספרייה אתה צודק אבל לא התכוונתי לקחת את השיח לשם.

    השבמחק
  9. (אנונימי 1 פה)

    אם תקרא את הפרוטוקולים בעיון, תראה מי אישר את התקציב ומתי (ותגלה שהתקציב הוגדל בשלב מסוים, כדי לתת מענה טוב יותר). באופן כללי, נראה שלא טרחת לקרוא את הפרוטוקולים (אחרת לא היית שוכח לציין את האירוע בכוכב השמיני כעוד נקודה לזכות קידום התחום בקהל הכללי - מדובר במועדון נוער כללי) והפוסט שלך על ההתייחסות שבו סובל מזה.

    בנוגע ל-ב' - הכמות כן משנה, בעיקר אם מחשיבים את העובדה ששנה וחצי קודם לכן היוזמה של הספרייה בכרמיאל (של להב חדד) פנתה לקהילה וגייסה 150 כרכים. זרם התרומות לא פוסק לעולם, כל עוד דואגים לשמור על הגחלת ואנשים קונים מנגה.

    השבמחק
  10. א. בפברואר 11 הוכפל התקציב לבקשת יבגני על מנת להשלים כרכים, כאשר בספטמבר 10 "יצא תקציב" לטובת הפרויקט. הנקודה היא (כמו שכתבתי בתגובה הקודמת, שכנראה לא קראת בעיון) זה שהביצוע הוא לא ממוקד מטרה, וזו הבעיה - וזו בעיה שחוזרת על עצמה בכל הפרויקטים של אמא"י, הפרויקט היה פשוט דוגמה אחת. בנוגע לאירועים נוספים - לא ניסיתי להיכנס לרמת המיקרו של כל פרויקט, כמו שעניתי לעומר, ולכן לא טרחתי לציין כל אירוע.

    ב. יכול להיות שאתה צודק, למען האמת אני מקווה שכן. אבל אני חושב שזרם התרומות רק יפחת עד שלבסוף הוא יגיע למצב של תרומות בודדות בשנה. אבל את זה רק הזמן יגיד.

    השבמחק
  11. לפי המצב כיום כל שנה וחצי שנתיים נתרמים בקהילה כ100 מנגות, אם המצב יקטן או יגדל? זה תלוי בקהילה, עד כמה ממשיכים לקנות מנגות וגם כמות של אנשים חדשים בקהילה אשר קונים מנגות.
    כיום יש רעיון לעניין את שגרירות יפן בנושא לקבלת תקציב ואולי גם את משרד החינוך על מנת שיהייה אפשרי להשתמש בשוברים מיוחדים לקנות בחנויות אשר אי אפשר להשתמש בהם כרגע, כמו CNV וקומיקאזה.

    אישית אני יכול להשיג סכום די נכבד בשוברים אך זה אפשרי להשתמש בהם רק ברשתות ספרים גדולות ומוכרות ובהן לצערי אין כמעט מנגות מה שיוצר בעיה.

    דבר נוסף קהל חובבי האנימה והמנגה מתבגרים וחלק בצבא או בלימודים אקדמאים ובעתיד כמובן גם יעבדו שסביר להניח שזה יכניס עוד כסף לקהילה בצורה זאת או אחרת.
    אם פרוייקט הספרייה ימות? זה לא יקרה ב4-5 שנים הקרובות לפחות, אחרי זה? קשה לדעת עדיין. לכן אני בהחלט בדעה שצריך רק 3 ספריות - צפון, מרכז, דרום - מה שקורה כרגע בפועל ואחרי שהן מגובשות עם מגוון של מנגות אז לראות מה הצעד הבא.

    - להב חדד

    השבמחק