אני כותב את הפוסט הזה כתגובה ל"כסאח" שהלך בין קבוצת
Hotaru-Team ובין
אמא"י (המרכאות זה כי לא באמת היה כסאח, אלא פשוט הכרזות משתי הכיוונים שבתור עומד מהצד התפרשו כחוסר הסכמה מוחלט מתחת לפני השטח)
סיכום בקצרה ממש של הסיפור: אמא"י עושים כל שנה מאז שהוקמו 2 כנסים גדולים בשנה: כנס קיץ וכנס פורים. הוטארו תיכננו לעשות כנס בקיץ השנה, אבל בגלל שהיה שיח בקהילה שיהיה בעייתי להגיע לשני כנסים בטווח זמן קצר, הוטארו החליטו לעשות
Shotgun על פורים הקרוב ולהגיד שהם עושים בו כנס והנורמה זה "מי שמכריז על כנס קודם, יקיים אותו", כתגובה אמא"י אמרו "הארוקון יתקיים השנה כמתוכנן". יאללה בלאגן.
בעברי הרחוק בתור מתכנת צעיר מאוד, קהילת אבטחת המידע שהסתובבתי בה (שהייתה בערך מעל 9000 רמות מעל הראש שלי ולא הבנתי 99.9% ממה שהלך שם) הטביעה בי מעין מנטרה כזו שאם משהו הוא קוד פתוח, הוא טוב יותר.
מה הקשר בין המנטרה הזו לבין קהילת האנימה הישראלית? אין קשר. אבל אם תחשבו על זה קצת - מה בעצם ההבדל בין קוד פתוח לקוד סגור? קוד פתוח כל אחד, בין אם הוא התחיל לתכנת כשמחשב היה חדר ובין אם הוא פתח מחשב בפעם הראשונה בחיים שלו היום, יכול להסתכל, לנסות להבין, ואפילו לשנות, להוסיף, ולשפר. קוד סגור הוא פונקציה שקבוצה מוגדרת של אנשים (לדוגמא, עובדי חברת Apple) יכולים לראות, לשנות, להוסיף, ולשפר, לפי הוראת המנהל שלהם (שמקבל את ההוראות שלו מהמנהל שלו, שמקבל מהמנהל שלו, שבסופו של דבר, מקבל מהמנכ"ל או מאוחזי המניות את הקו הכללי שאליו התוכנה צריכה ללכת).
מה זה אומר בעצם? כאשר קוד הוא סגור, בסופו של דבר יש איש אחד או מספר מצומצם של אנשים שקובעים את הקו אליו התוכנה הולכת. בקוד פתוח, הקוד יכול ללכת למספר מקומות, ואפילו במקביל (לדוגמא, יש כמה עשרות הוצאות שונות של לינוקס, מכיוון שכל אחד הלך לכיוון אחר, אחד יותר מתאים לשרתי אחסון, אחד יותר מתאים לתכנות, אחר יותר User Friendly למשתמשים חדשים, וכו'...) - בסופו של דבר, אם בגירסא אחת יש משהו שמעניין את מה שהולך בגירסא האחרת - הם פשוט לוקחים את זה.
וזה לגיטימי!
 |
| טאקס, מעודד שיעתיקו ממנו |
אז למה לעזאזל אני מחרטט אתכם על Apple ולינוקס כשאני בעצם רוצה לדבר על קהילת האנימה? כי אני חושב שקהילת האנימה בישראל צריכה להפסיק לנסות להיות כמו Apple או כמו Microsoft וצריכה להתחיל להתנהג כמו מפתחי הוצאות לינוקס.
אנחנו לא חברה גדולה שצריכה להתנהג כבועה סגורה אשר מנחיתה החלטות על הצרכנים מלמעלה.
אנחנו חבורה (דיי גדולה, אבל חבורה) של ילדים (כן, ילדים, גם בני ה-30, 40, 50 וצפונה מביננו - ילדים!) שרוצים למצוא חבר לדבר איתו על הסדרות המצוירות שלנו ועל הקומיקס המעניין שקראנו.
 |
| תיכף תבינו מה הקשר שלה |
במקום לחשוב ש...(סליחה על הביטוי)...השמש זורחת להם מהתחת חברי אמא"י וקבוצת הוטארו צריכים להיזכר למה הם עושים את מה שהם עושים, והזקנים שבינהם צריכים להיזכר מה היה כאן בארץ לפני 10 שנים, שלקנות פוסטר ב-50 שקל בדוכן של גיא שהיה נפתח פעם בכמה שבועות ביום שישי בקניון ערים בכפר סבא ואולי לפגוש עוד מישהו שראה את הפרק האחרון של
Chobits היה השיא של כל חבר בקהילה מעבר לדיבור באינטרנט.
אמא"י צריכים לעודד שיעתיקו מהם. הוטארו רוצים לעשות כנס? תנו להם! תעניקו להם את כל התמיכה שבעולם! למדו אותם מטעויות העבר! העניקו להם גישה לכוח האדם שבידיכם כדי שיהיה להם מספיק מתנדבים! עזרו להם כלכלית! ועוד ועוד ועוד, כדי שילדים עלומי שם בתחפושת של
Gintoki יוכלו ליהנות מהכנס כמה שיותר.
עזבו את היריבות, כשאתם לא נמצאים במודל שהוא כלכלי (א-לא גוגל נגד אפל) לא ייצא לכם מזה שום דבר טוב. עודדו שיעתיקו מכם. עזרו למתחרה להיות טוב יותר, והעניקו לצרכן את החוויה הטובה ביותר שהוא יכול לקבל.
בהצלחה.
נ.ב.
מקווה שהפוסט הבא שלי לא יהיה קשור לקהילה, פשוט זה הדברים היחידים שגורמים לי להיות מספיק Passionate בשביל לכתוב משהו.
